טיפים - איך להיות הפסיכולוגים של עצמנו​

על מנת להיות הפסיכולוגים של עצמנו עלינו להבין יותר טוב מי אנחנו ולשם כך יש להכיר בכך שאנו מורכבים מטרילוגיה של גוף-נפש-רוח ולא רק דיאלוג של גוף-נפש.

על מנת להיות הפסיכולוגים של עצמנו עלינו להתחיל להקשיב לקולה של הרוח שהיא כמו מערכת ניווט פנימית ותבונית, האמונה על תחושת הבטן שלנו, על האינטואיציה שלנו, על ידיעות הלב העוצמתיות שעוקפות שכל והיגיון ואפילו על הרגשות והתחושות שלנו.

על מנת להיות הפסיכולוגים של עצמנו עלינו להיות מודעים למה אנחנו באמת רוצים מעצמנו, מאחרים או מהחיים עצמם. הרצון האמיתי שלנו מסתתר מתחת להזדמנויות המגיעות לפתחנו ואם נחקור ונגלה מהו, נדע איך לנצל אותן.

על מנת להיות הפסיכולוגים של עצמנו עלינו להבין שההזדמנויות בחיים מגיעות מחופשות ושהתחפושות שעוטות ההזדמנויות הנן ערמומיות ויכולות לייצר בלבול מאחר שמגיע ההיפך, לכאורה, ממה שאנחנו רוצים. לדוגמה – רוצים לטפח אומץ ומגיע אריה מפחיד על מנת לתת לנו הזדמנות להיות אמיצים.

על מנת להיות הפסיכולוגים של עצמנו עלינו להתחיל לבחון את נסיבות החיים ואת המקומות שבהם אנו תקועים מתוך חמלה עצמית (להיות נחמדים לעצמנו גם ברגעי כשלון), ולא מתוך הלקאה עצמית (אנחנו השופט הכי חמור של עצמנו).

על מנת להיות הפסיכולוגים של עצמנו עלינו להבין שאנחנו, כמו כל היצורים ביקום, "מחוייבים" לצמוח, להתפתח ולגדול, וכשאנחנו נתקעים, עומדים במקום ולא מתפתחים, החיים ינסו להוציא אותנו מאזור הנוחות שלנו וייצרו עבורנו תנאים, מצבים ואירועים שיאלצו אותנו לעצור, להתבונן ולהשתנות. יאלצו אותנו לצמוח.

על מנת להיות הפסיכולוגים של עצמנו עלינו להבין שרגשות שליליים וכאב הם כמו פנסים ענקיים שמכוונים פנימה, מזמינים אותנו לגלות את הסיפור הכואב שמסתתר מאחוריהם. בשלב הראשון יהיה לנו יותר קל להכיל את עצמנו במצב הזה. בשלב השני נשאל מהו ההיבט בתוכנו שכואב ומבקש מענה. בשלב השלישי על מנת לשחרר ולנקות את אותו כאב, אנו נרגיש אותו שוב ונעבור דרכו עד שיתפוגג. זהו כאב עם תכלית ומטרה מוגדרת-כאב של שחרור וריפוי.

על מנת להיות הפסיכולוגים של עצמנו עלינו לשאול במצבים ובאירועים מאתגרים או קשים שאנו חווים – "איפה הטוב בתוך הרע?". הטוב שאנחנו מחפשים מגלם בתוכו הן את טובתנו הנעלה, הן את האובייקטיביות והן את שני הדברים שאנחנו מרוויחים מאותם מצבים: מה אנחנו מקבלים (מענה לצרכים גלויים או סמויים, פיתוח תכונות אופי) ומה אנחנו לומדים (שיעורים חשובים, ידע וניסיון, יכולות חדשות).

על מנת להיות הפסיכולוגים של עצמנו עלינו לשאול – "למה יצרנו את המצב?". עלינו למצוא את הסיבות הגבוהות (ייעוד, תכלית, צמיחה) והנמוכות (מודעות ולא מודעות) ליצירת המצבים בהם אנו נמצאים, מתוך הבנה שאנחנו לא אשמים ולא מחפשים אשמים, אבל כן נדרשים לקחת אחריות. שאלות מכוונות: מה חסר לנו? מה תקוע? מה אנחנו לא ממשים? מה שואף להשתחרר? מה המצב משקף לנו?. הבנת הלמה מקלה על הכנסת השינויים הרצויים בחיינו מתוך קבלה, חמלה ורצון עמוק לצמיחה ולא מתוך מלחמה או שנאה עצמית.

על מנת להיות הפסיכולוגים של עצמנו עלינו לרצות לשנות ולהשתנות בעצמנו והדרך לעשות שינויים היא מהפנים החוצה. לצורך כך עלינו לערוך הן שינויים פנימיים (המחשבות שלנו על המצב (הדרך בה אנו תופסים אותו), והרגשות שלנו כלפיו (שנאה, כעס, חוסר קבלה)), והן שינויים חיצוניים הכוללים את הפעולות שלנו, ברמת הדיבור והמעשה.