הקשר בין אמונה לריפוי עצמי

יודעים מה אחת הבעיות הכי גדולות בקרב אלו שרוצים להבריא ממחלות ובלהבריא אני מתכוונת לבריאות ולאיזון ללא תרופות או כדורים כאלו ואחרים? הבעיה היא שרובנו לא מאמינים שאפשר. רובנו לא מאמינים שבמקרים של כאבים כרוניים או מחלות כרוניות או אפילו מחלות שנחשבות לסופניות החלמה היא משהו רלוונטי, שהחלמה אכן קורית, שאפשר להיות בריאים ללא כדורים כימיים. אנחנו לא מאמינים שהגוף יכול, בתנאים מסויימים, לרפא את עצמו מכל מצב בכל שלב של המחלה. איך אני יודעת זאת? כי חקרתי את תחום הריפוי העצמי במשך 10 שנים. חקרתי והייתי במקביל שפן ניסיונות לאחר שהייתי חולה ב7 מחלות וחוליים (אסתמה, בולימיה, תת פעילות בבלוטת התריס, מאניה-דיפרסיה, פריצות דיסק, מיגרנות והתמכרות לסמים קלים), ובלעתי על בסיס יומיומי כמות מטורפת של כדורים. יום אחד קול פנימי אמר לי שזה לא נורמאלי שבחורה בגיל 30 בולעת כל כך הרבה כדורים והבנתי במקביל שפשוט נמאס לי להיות חולה. לקח לי 4 שנים של חקר אינטנסיבי ואולי אפילו אובססיבי של התחום, בארץ ובעולם (ותודה לאלוהי האינטרנט), על מנת להאמין שאכן זה אפשרי, שיש אופציה כזו של חיים בריאים ללא כדורים ויצאתי למסע הריפוי שלי ללא תוכנית פעולה, ללא מתודיקה מסודרת, ללא הכוונה וללא תמיכה מקצועית או אישית. מה שכן היה לי זה הקול הפנימי שאמר לי ״כן את יכולה וכן את תצליחי״, היו לי את אלפי סיפורי ההחלמה מדהימים שאספתי מכל רחבי העולם ושבכולם, למזלי, הצלחתי לזהות את המנגנונים המשותפים להם, והיה לי את הרופאים האמיצים שפרסמו ספרים או סיפרו בסרטים תיעודיים רבים או בהרצאות על מגבלות הרפואה הקונבנציונלית, על מגבלותיהם כרופאים, על כל מה שנמצא מעבר למה שכתוב בספרי הרפואה שלהם ועל תגליות מדעיות שסותרות את כל מה שכתוב באותם ספרי רפואה. זה לקח עוד 6 שנים אבל עשיתי זאת. היום אני לא בולעת כדורים, לא מקיאה (ואפילו כבר לא אוכלת את הרגשות שלי), לא מסוממת ועדיין בריאה, מאוזנת ואפילו מאושרת רוב הזמן. עשיתי זאת ואחרי שעשיתי זאת התיישבתי לכתוב מדריך לריפוי עצמי כדי שלאחרים זה לא ייקח 10 שנים כמו במקרה שלי, כדי שלאנשים תהיה את ההכוונה וההשראה שלי לא היו וכל כך היו חסרות לי, כדי לתת להם תקווה וכדי להעביר את המסר שלכל אחד ואחד מאיתנו יש את הפוטנציאל לרפא את עצמו ושאנחנו ממש לא חייבים להיות רופאים על מנת לעשות זאת. המדריך אינו אנטי הרפואה המודרנית או אנטי תרופות, אלה מאיר בזרקור ענק הן את מגבלותיה של הרפואה הקונבנציונלית, הסימפטומטית ברובה, והן את כל תחומי הריפוי וערוצי הריפוי השונים שנמצאים מעבר לגבולותיה (דוגמא קטנטנה, החיבור בין הגוף שלנו לנפש שלנו), חלקם כבר אלפי שנים וחלקם חדשים יותר, שיכולים לעזור לנו, "האנשים שלא למדו יום רפואה בחייהם", בדרך להבנה ולאמונה כי אנו כן יכולים לרפא עצמנו, אם רק ניקח על הבריאות שלנו אחריות. מספר טיפים לאלו מכם שמעזים לפנטז על חיים ללא כאבים וללא מחלות: מחלה היא הזדמנות לריפוי – עליכם להבין שמחלה היא ברכה בתחפושת. התחפושת אולי נתפסת כאכזרית, אבל היא שם על מנת לתת לנו את ההזדמנות להשתנות, לדחוף אותנו לשינוי כל אותם מחשבות, רגשות, מעשים והרגלים שלא תומכים את הגוף או הנפש שלנו. מחלה היא ביטוי פיזיולוגי של מצוקה נפשית – עליכם למצוא את המקור הרגשי של המחלה. המחלה או הכאבים מספרים לכם סיפור- את סיפורה הלא מסופר של הנפש שלכם. נשאלת השאלה האם אתם מוכנים להקשיב למה שיש לה לספר לכם? תזונה זה לא מספיק – זה תנאי הכרחי להפסיק להכניס זבל לגוף ולהתחיל להכניס לו את מה שהוא והמערכת החיסונית שלכם זקוקים לו, את מה שחסר להם, אולם תזונה היא רק מרכיב אחד מתוך הערוץ הגופני וישנם ארבעה ערוצי טיפול- גופני, נפשי, אנרגטי ורוחני וזאת משום שאלו הם ארבעת הרבדים בהם נוצרות המחלות מלכתחילה. זה לא רק פיזי…. מאחלת לכם בהצלחה במסעות הריפוי האישיים שלכם ומזכירה לכם שהיכן שיש רצון, ישנה הדרך…