טיפים – איך להיות הפסיכולוגים של עצמנו

טיפים - איך להיות הפסיכולוגים של עצמנו​

על מנת להיות הפסיכולוגים של עצמנו עלינו להבין יותר טוב מי אנחנו ולשם כך יש להכיר בכך שאנו מורכבים מטרילוגיה של גוף-נפש-רוח ולא רק דיאלוג של גוף-נפש.

על מנת להיות הפסיכולוגים של עצמנו עלינו להתחיל להקשיב לקולה של הרוח שהיא כמו מערכת ניווט פנימית ותבונית, האמונה על תחושת הבטן שלנו, על האינטואיציה שלנו, על ידיעות הלב העוצמתיות שעוקפות שכל והיגיון ואפילו על הרגשות והתחושות שלנו.

על מנת להיות הפסיכולוגים של עצמנו עלינו להיות מודעים למה אנחנו באמת רוצים מעצמנו, מאחרים או מהחיים עצמם. הרצון האמיתי שלנו מסתתר מתחת להזדמנויות המגיעות לפתחנו ואם נחקור ונגלה מהו, נדע איך לנצל אותן.

על מנת להיות הפסיכולוגים של עצמנו עלינו להבין שההזדמנויות בחיים מגיעות מחופשות ושהתחפושות שעוטות ההזדמנויות הנן ערמומיות ויכולות לייצר בלבול מאחר שמגיע ההיפך, לכאורה, ממה שאנחנו רוצים. לדוגמה – רוצים לטפח אומץ ומגיע אריה מפחיד על מנת לתת לנו הזדמנות להיות אמיצים.

על מנת להיות הפסיכולוגים של עצמנו עלינו להתחיל לבחון את נסיבות החיים ואת המקומות שבהם אנו תקועים מתוך חמלה עצמית (להיות נחמדים לעצמנו גם ברגעי כשלון), ולא מתוך הלקאה עצמית (אנחנו השופט הכי חמור של עצמנו).

על מנת להיות הפסיכולוגים של עצמנו עלינו להבין שאנחנו, כמו כל היצורים ביקום, "מחוייבים" לצמוח, להתפתח ולגדול, וכשאנחנו נתקעים, עומדים במקום ולא מתפתחים, החיים ינסו להוציא אותנו מאזור הנוחות שלנו וייצרו עבורנו תנאים, מצבים ואירועים שיאלצו אותנו לעצור, להתבונן ולהשתנות. יאלצו אותנו לצמוח.

על מנת להיות הפסיכולוגים של עצמנו עלינו להבין שרגשות שליליים וכאב הם כמו פנסים ענקיים שמכוונים פנימה, מזמינים אותנו לגלות את הסיפור הכואב שמסתתר מאחוריהם. בשלב הראשון יהיה לנו יותר קל להכיל את עצמנו במצב הזה. בשלב השני נשאל מהו ההיבט בתוכנו שכואב ומבקש מענה. בשלב השלישי על מנת לשחרר ולנקות את אותו כאב, אנו נרגיש אותו שוב ונעבור דרכו עד שיתפוגג. זהו כאב עם תכלית ומטרה מוגדרת-כאב של שחרור וריפוי.

על מנת להיות הפסיכולוגים של עצמנו עלינו לשאול במצבים ובאירועים מאתגרים או קשים שאנו חווים – "איפה הטוב בתוך הרע?". הטוב שאנחנו מחפשים מגלם בתוכו הן את טובתנו הנעלה, הן את האובייקטיביות והן את שני הדברים שאנחנו מרוויחים מאותם מצבים: מה אנחנו מקבלים (מענה לצרכים גלויים או סמויים, פיתוח תכונות אופי) ומה אנחנו לומדים (שיעורים חשובים, ידע וניסיון, יכולות חדשות).

על מנת להיות הפסיכולוגים של עצמנו עלינו לשאול – "למה יצרנו את המצב?". עלינו למצוא את הסיבות הגבוהות (ייעוד, תכלית, צמיחה) והנמוכות (מודעות ולא מודעות) ליצירת המצבים בהם אנו נמצאים, מתוך הבנה שאנחנו לא אשמים ולא מחפשים אשמים, אבל כן נדרשים לקחת אחריות. שאלות מכוונות: מה חסר לנו? מה תקוע? מה אנחנו לא ממשים? מה שואף להשתחרר? מה המצב משקף לנו?. הבנת הלמה מקלה על הכנסת השינויים הרצויים בחיינו מתוך קבלה, חמלה ורצון עמוק לצמיחה ולא מתוך מלחמה או שנאה עצמית.

על מנת להיות הפסיכולוגים של עצמנו עלינו לרצות לשנות ולהשתנות בעצמנו והדרך לעשות שינויים היא מהפנים החוצה. לצורך כך עלינו לערוך הן שינויים פנימיים (המחשבות שלנו על המצב (הדרך בה אנו תופסים אותו), והרגשות שלנו כלפיו (שנאה, כעס, חוסר קבלה)), והן שינויים חיצוניים הכוללים את הפעולות שלנו, ברמת הדיבור והמעשה.

מאמר – על הקשר בין אמונה לריפוי עצמי

הקשר בין אמונה לריפוי עצמי

יודעים מה אחת הבעיות הכי גדולות בקרב אלו שרוצים להבריא ממחלות ובלהבריא אני מתכוונת לבריאות ולאיזון ללא תרופות או כדורים כאלו ואחרים? הבעיה היא שרובנו לא מאמינים שאפשר. רובנו לא מאמינים שבמקרים של כאבים כרוניים או מחלות כרוניות או אפילו מחלות שנחשבות לסופניות החלמה היא משהו רלוונטי, שהחלמה אכן קורית, שאפשר להיות בריאים ללא כדורים כימיים. אנחנו לא מאמינים שהגוף יכול, בתנאים מסויימים, לרפא את עצמו מכל מצב בכל שלב של המחלה. איך אני יודעת זאת? כי חקרתי את תחום הריפוי העצמי במשך 10 שנים. חקרתי והייתי במקביל שפן ניסיונות לאחר שהייתי חולה ב7 מחלות וחוליים (אסתמה, בולימיה, תת פעילות בבלוטת התריס, מאניה-דיפרסיה, פריצות דיסק, מיגרנות והתמכרות לסמים קלים), ובלעתי על בסיס יומיומי כמות מטורפת של כדורים. יום אחד קול פנימי אמר לי שזה לא נורמאלי שבחורה בגיל 30 בולעת כל כך הרבה כדורים והבנתי במקביל שפשוט נמאס לי להיות חולה. לקח לי 4 שנים של חקר אינטנסיבי ואולי אפילו אובססיבי של התחום, בארץ ובעולם (ותודה לאלוהי האינטרנט), על מנת להאמין שאכן זה אפשרי, שיש אופציה כזו של חיים בריאים ללא כדורים ויצאתי למסע הריפוי שלי ללא תוכנית פעולה, ללא מתודיקה מסודרת, ללא הכוונה וללא תמיכה מקצועית או אישית. מה שכן היה לי זה הקול הפנימי שאמר לי ״כן את יכולה וכן את תצליחי״, היו לי את אלפי סיפורי ההחלמה מדהימים שאספתי מכל רחבי העולם ושבכולם, למזלי, הצלחתי לזהות את המנגנונים המשותפים להם, והיה לי את הרופאים האמיצים שפרסמו ספרים או סיפרו בסרטים תיעודיים רבים או בהרצאות על מגבלות הרפואה הקונבנציונלית, על מגבלותיהם כרופאים, על כל מה שנמצא מעבר למה שכתוב בספרי הרפואה שלהם ועל תגליות מדעיות שסותרות את כל מה שכתוב באותם ספרי רפואה. זה לקח עוד 6 שנים אבל עשיתי זאת. היום אני לא בולעת כדורים, לא מקיאה (ואפילו כבר לא אוכלת את הרגשות שלי), לא מסוממת ועדיין בריאה, מאוזנת ואפילו מאושרת רוב הזמן. עשיתי זאת ואחרי שעשיתי זאת התיישבתי לכתוב מדריך לריפוי עצמי כדי שלאחרים זה לא ייקח 10 שנים כמו במקרה שלי, כדי שלאנשים תהיה את ההכוונה וההשראה שלי לא היו וכל כך היו חסרות לי, כדי לתת להם תקווה וכדי להעביר את המסר שלכל אחד ואחד מאיתנו יש את הפוטנציאל לרפא את עצמו ושאנחנו ממש לא חייבים להיות רופאים על מנת לעשות זאת. המדריך אינו אנטי הרפואה המודרנית או אנטי תרופות, אלה מאיר בזרקור ענק הן את מגבלותיה של הרפואה הקונבנציונלית, הסימפטומטית ברובה, והן את כל תחומי הריפוי וערוצי הריפוי השונים שנמצאים מעבר לגבולותיה (דוגמא קטנטנה, החיבור בין הגוף שלנו לנפש שלנו), חלקם כבר אלפי שנים וחלקם חדשים יותר, שיכולים לעזור לנו, "האנשים שלא למדו יום רפואה בחייהם", בדרך להבנה ולאמונה כי אנו כן יכולים לרפא עצמנו, אם רק ניקח על הבריאות שלנו אחריות. מספר טיפים לאלו מכם שמעזים לפנטז על חיים ללא כאבים וללא מחלות: מחלה היא הזדמנות לריפוי – עליכם להבין שמחלה היא ברכה בתחפושת. התחפושת אולי נתפסת כאכזרית, אבל היא שם על מנת לתת לנו את ההזדמנות להשתנות, לדחוף אותנו לשינוי כל אותם מחשבות, רגשות, מעשים והרגלים שלא תומכים את הגוף או הנפש שלנו. מחלה היא ביטוי פיזיולוגי של מצוקה נפשית – עליכם למצוא את המקור הרגשי של המחלה. המחלה או הכאבים מספרים לכם סיפור- את סיפורה הלא מסופר של הנפש שלכם. נשאלת השאלה האם אתם מוכנים להקשיב למה שיש לה לספר לכם? תזונה זה לא מספיק – זה תנאי הכרחי להפסיק להכניס זבל לגוף ולהתחיל להכניס לו את מה שהוא והמערכת החיסונית שלכם זקוקים לו, את מה שחסר להם, אולם תזונה היא רק מרכיב אחד מתוך הערוץ הגופני וישנם ארבעה ערוצי טיפול- גופני, נפשי, אנרגטי ורוחני וזאת משום שאלו הם ארבעת הרבדים בהם נוצרות המחלות מלכתחילה. זה לא רק פיזי…. מאחלת לכם בהצלחה במסעות הריפוי האישיים שלכם ומזכירה לכם שהיכן שיש רצון, ישנה הדרך…  

האם אתם מסוגלים לטפל בעצמכם?

האם אתם מסוגלים לטפל בעצמכם?

האם אתם מסוגלים לטפל בעצמכם?

  1. האם אתם מרגישים עמוק בפנים שהסבל איננו הכרחי? שלא באמת חייבים לסבול בקיום הזה על אף הסבל הרב שקיים כרגע בעולם?
  2. האם אתם מאמינים, גם אם אולי לא מודים בזה בגלוי, שמגיע לכם משהו יותר טוב? שאתם ראויים ליותר?
  3. האם אתם מודעים לתחושת מחסור פנימית בה למרות שיש לכם המון בחיים (משפחה/זוגיות/ילדים/קריירה), משהו נעלם עדיין מרגיש חסר, ויש לכם נביעה פנימית לגלות מהו?
  4. האם אי פעם הייתה לכם תחושת בטן חזקה שסתרה את השכל וההיגיון שלכם ו/או את דעות הסובבים אתכם ולא הרפתה?
  5. האם הבחנתם אי פעם שקיים בתוככם קול פנימי שזועק לכם ברגעים מסויימים לעשות/לא לעשות משהו?
  6. האם אתם מאמינים שהגשמת חלומות היא אפשרית (גם אם אתם עצמכם עוד לא הצלחתם להגשים שום חלום ושזה קורה רק לאחרים)?
  7. האם חוויתם בעברכם רגעים מכוננים של רעיונות או פתרונות מבריקים שהופיעו פתאום במוחכם (גם אם במקלחת/בשירותים, בריצה, בשטיפת כלים), ויישומם תרם לכם או לסביבתכם?
  8. האם חשיפה לסיפורי הבראה מטורפים בהם אנשים שנשלחו למות הצליחו לרפא עצמם מרגשת אתכם ומעוררת תחושת התפעמות?
  9. האם אתם מאמינים שעם הכוונה אתם מסוגלים לטפח מודעות עצמית? כלומר, מודעות לאיך אתם מתנהגים, מודעות ללמה אתם מתנהגים ככה ומודעות למי או לאילו מצבים גורמים לכם להתנהג ככה?
  10. האם אתם רוצים להיטיב את מצבכם, לצמוח, להתפתח ואולי אפילו להעז להרגיש יותר טוב?

אם עניתם כן על אחת מהשאלות האלו (כן, גם אם רק על אחת מהן), ובוודאי אם עניתם בחיוב על חלקן ו/או מרביתם, הנכם מסוגלים לטפל בעצמכם, כלומר יש בתוככם את הפוטנציאל, הכלים והיכולות לעשות זאת וכל שנדרשת היא הכוונה נכונה. אנחנו הרבה יותר ממה שאנחנו תופסים את עצמנו וגם אם לא למדנו באוניברסיטה את תורת הנפש, למידת מספר עקרונות בסיסיים וההסכמה לנתח מצבים באמצעותם יכולה לתרום לכל אחד ואחת מאיתנו רבות ולשפר את מצבנו, הן הרגשי, הן התודעתי והן ההתנהגותי. אין זה אומר לא ללכת למסגרת טיפולית באם מתאפשר לכם כלכלית, זה רק אומר להבין ולהתחבר לפוטנציאל הגלום בכם.

התשובה הקצרה לשאלה "איך להיות הפסיכולוגים של עצמנו?" מורכבת משני חלקים – להתחבר לחלק בתוכנו שיודע (מערכת הווייז הפנימית), ולשאול את השאלות הנכונות. ואת זה – כל אדם עם רצון יכול לעשות.